החלטה בתיק רע"א 10942/04

1.        המבקשת הגישה לבית משפט זה בקשה לרשות ערעור ובקשה לעיכוב הביצוע. כב' השופט א' גרוניס, בהחלטתו מיום 2.12.2004, נעתר לבקשה לעיכוב הביצוע ארעית. בבקשה לעיכוב הביצוע מיום 1.12.04 מבקשת המבקשת לפטור אותה מחובת הפקדת עירבון. מכאן הבקשה שבפני.

2.        טענתה העיקרית - ולמעשה היחידה - של המבקשת בעניין הפטור מערובה הואי כי המשיב אוחז בסך של 316,000 ש"ח כתוצאה מעיקול שהוטל על כספיה, והמצויים בלוז הסכסוך בין הצדדים. ממילא אין מקום לערבון בהליך זה. המשיב בתגובתו מתנגד לבקשה. לדבריו, בקשת רשות הערעור היא בקשה חסרת יסוד וסיכוייה אפסיים שכן לא רק שאין היא עומדת בקנה המידה הנדרש מבקשת רשות ערעור כבעלת חשיבות משפטית או ציבורית אלא לגופה אין בה ולא כלום והיא נמצאת הלכה למעשה בדיון בפעם הרביעית במספר באותה סוגיה ממש. בית המשפט קמא קבע בצדק כי היה על המבקשת לשים פעמיה בהגשת תובענה חדשה מאחר והיא טוענת, בטענות שווא שקריות, לביטולו של הסכם פשרה שעל יסודו ניתן פסק דין נגדה. בנוסף, המבקשת אינה עומדת בחובות ההוכחה הנדרשות לשם מתן פטור מחובת הפקדת עירבון. המבקשת מתחמקת באופן שיטתי לא רק מקיום החוב הפסוק העיקרי נשוא הליך זה אלא אף מתשלום הוצאות שהושתו עליה בערכאות קודמות. יתר על כן, טוען המשיב כי אינו "אוחז" בכספי המבקשת. הסכום נשוא העיקול, בהתחשב במכלול החובות הכולל של המבקשת, בוודאי שאינו גבוה מגובה הערבון המקובל. סך הכספים שבידיו, בניכוי יתרות החובה של המבקשת, מסתכם בסך של 313,389 ש"ח בלבד, הווי אומר פחות מסכום הפסיקתא עצמה שעומדת על סך של 316,000 ש"ח בלבד, לכך יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית עד מועד התשלום בפועל ושכר טרחת עורך דין בסך של 17,408 ש"ח. מכאן שאין מקום לקיזוז הערבון מכספים אלו. בנוסף, קיים סכום של 3,510 ש"ח שנפסקו לחובת המבקשת כהוצאות בשתי החלטות שיפוטיות נפרדות ואשר לא שולמו עד לעת הזו למשיב. כמו כן, המשיב לא רק שאינו "אוחז" בכספים ואין לו כעת כל זכות בהם, אלא מוטל על הכספים עיקול בלבד, שטרם מומש. ממילא הכסף אינו בחזקתו ואפילו אינו בקופת ההוצאה לפועל. טענתה של המבקשת כי כבר ניתנה הודעת מימוש עיקול של הכספים - אינה נכונה. זאת ועוד, למבקשת נכסים המניבים פירות, היא עובדת כתכשיטנית ויש לה מקורות מחייה.

3.        לאחר עיון בחומר שבפני באתי למסקנה כי די הבקשה לפטור מערבון להדחות. כעולה מתגובת המשיב, חובה של המבקשת כלפיו עולה על סכום העיקול לטובתו. זאת ועוד, העיקול הוא על כספים שבידי מחזיק שהוא צד ג'. בנסיבות אלו, אכן אין מקום לראות בכספים המעוקלים משום חלופת ערבון ראויה. ערבון על דרך של קיזוז הנו אפשרי מקום בו יש בידי המשיב שווה ערבון שאינו שנוי במחלוקת וניתן למימוש מלא וודאי ומהיר כאילו היה עירבון המופקד בקופת בית המשפט. אולם, שעה שהמדובר בכספים השנויים במחלוקת - וזהו המקרה דנן - לא ניתן לקבוע כי יש לראות בכספים אלו משום תחליף ראוי לערבון, שהרי המדובר בשאלת פסיקת ההוצאות בהליך זה בלא קשר למחלוקת הבסיסית שבין הצדדים הקשורה לסכום המעוקל. על כך יש להוסיף כי אין דין עיקול של כספים - המצויים בידי מחזיק צד ג' - כחוב או ערבון המופקד בידי המשיב עצמו. אף מטעם זה אין לראות בסכום האמור משום חלופת ערבון. המבקשת לא פירטה את מצבה הכלכלי והלכה למעשה לא טענה כי יש לפטור אותה מערבון בשל מצב זה. גם אם אניח כי סיכויי ההליך טובים הם - נוכח עיכוב הביצוע ולמרות שהמדובר בערעור ברשות על החלטה ברשות ערעור על החלטה של בית משפט השלום בערעור על החלטת הרשם - הרי שבכך אין די ובהיעדר בסיס לפטור מערבון עצמו, לא ניתן להיעתר לבקשה כאמור. שיקול זה - של סיכויי ההליך יכול ויבוא במסגרת קביעת שיעור הערבון.

4.        התוצאה היא, כי דין הבקשה לפטור מערבון להדחות. בשים לב לכלל נסיבות העניין, לרבות סיכויי ההליך, אני קובע כי המבקשת תפקיד ערבון בסך של 10,000 ש"ח בבית המשפט, תוך 15 יום מעת ההמצאה. בהיעדר הפקדה תדחה הבקשה ללא החלטה נוספת. נוכח מסקנתי זו לא ראיתי לנכון להיעתר לבקשת המשיב מיום 19.12.2004 לחקור את המבקשת על תצהירה.

ניתנה היום, י"ז בטבת התשס"ה (30.12.04).

                                                                       יגאל  מרזל

                                                                           ר ש ם  

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   עס התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: